אתא

אָת, אַת, אָתָאI, אַתְוָא c. (= b. h. אוֹת; fr. תאה, or תאו, sec. r. of אה or או; as to reject. of radical ו or ה, cmp. אב, אח ) sign, type; letter (v. אוֹת II). Targ. Ex. 13:16; a. fr.Targ. Is. 7:11; a. fr.Pl. אָתִין, אָתַיָּא. Targ. Gen. 1:14. Targ. Ps. 74:4; a. e.אַתְוָון, אַתְיָין, אַתְוָותָא, אַתְוָאן, (אָתָן) אַתְיָיתָא. Targ. Ps. l. c. Targ. O. Num. 2:2 ed. Berl. אַתְיַן, Var. אָתְיָן, אַתְוָון; Y. אתוון (v. Berl. Targ. O. II, p. 39); a. fr.Koh. R. to I, 13 ה׳ אתואן five letters of acrostics.אַתְוָיֵי (אַתְוֵוי, אִיתְוֵי). Num. R. s. 13, end א׳ דידיןוכ׳ the letters composing the one word (קערת) are the same as those composing the other (קרעת).